תמהיל מסלולים במקום הלוואה קבועה אחת
בצרפת ההלוואה הרגילה היא בריבית אחת לכל חייה, ולכן ההחזר ידוע בחתימה. בישראל הבנק מחלק את המשכנתא למסלולים (התמהיל), והכלל הוא רק שלכל היותר 66.66% יכולים להיות משתנים. חלק בפריים עוקב אחרי כל החלטה של בנק ישראל, וחלק בק"צ או במ"צ גדל עם המדד.
הקרוב ביותר להלוואה צרפתית הוא קל"צ: קבוע ולא צמוד. מותר לקחת בו את כל ההלוואה, אבל הריבית שלו בדרך כלל גבוהה מריבית ההתחלה של שאר המסלולים, ויציאה ממנו מוקדם עלולה לעלות עמלת היוון.
המגבלות שקובעות כמה אפשר ללוות
ה-HCSF קובע את שיעור ההחזר בצרפת על 35% מההכנסה, כולל ביטוח, ואת התקופה על 25 שנה. בישראל זה עובד אחרת: הוראה 329 אוסרת החזר מעל 50% מההכנסה הפנויה (נטו אחרי מס והתחייבויות קבועות), ומעל 40% בנקים כמעט לא מלווים. למשק בית עם ₪10,000 הכנסה פנויה בחודש, ההחזר המרבי החוקי הוא ₪5,000, ואילו בנקים בדרך כלל נשארים קרוב יותר ל-₪4,000. לשני השיעורים בסיס שונה, ולכן אל תשוו ישירות 35% ו-50%.
בישראל יש גם תקרות קשיחות לשיעור המימון (75%, 70% או 50%), והבנק דורש שההכנסה תהיה קבועה, מתועדת ונראית בהפקדות לחשבון שלכם. איך הוא מתייחס למשכורת שהרווחתם בצרפת או שמשולמת באירו היא מדיניות האשראי שלו, ולכן שאלו כל בנק.
יציאה מוקדמת, ביטוח וניירת
החוק הצרפתי מגביל את פיצוי הפירעון המוקדם לנמוך מבין ריבית של 6 חודשים על הסכום שנפרע ו-3% מהיתרה שנותרה. לעמלה הישראלית אין תקרה קבועה: היא תלויה בפער בין הריבית שלכם לממוצע של בנק ישראל, בתקופה שנותרה ובגיל ההלוואה. בפריים ובהלוואת הזכאות אין עמלת היוון.
בביטוח, בנקים בישראל לא יכולים לחייב אתכם לקנות את הפוליסה שלהם: אפשר לבטח מחוץ לבנק אם הבנק הוא המוטב הבלתי חוזר. בניירת, עורך דין ישראלי ממלא את תפקיד הנוטריון בבדיקת הטאבו (רישום המקרקעין) וברישום המשכנתא, ואתם שוכרים אותו.