ק"צ או קל"צ: מסלול קבוע צמוד למדד או לא צמוד

איך ההצמדה משנה כמה אתם חייבים

המדד הוא מדד המחירים לצרכן בישראל, שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש. בק"צ הבנק מחיל את השינוי החודשי במדד על היתרה שלכם, ואז גובה את הריבית הקבועה על היתרה החדשה. אם אתם חייבים ₪1,000,000 והאינפלציה בשנה היא 2%, המדד מוסיף ליתרה כ-₪20,000 מעבר לריבית. בקל"צ ה-₪20,000 האלה לא מתווספים.

בשנים הראשונות כל החזר פורע מעט קרן, ולכן האינפלציה יכולה לעקוף את הפירעון: היתרה עלולה להישאר במקומה ואפילו לעלות. לזה קוראים לפעמים "פה של תנין".

איך משווים בהגינות

ההשוואה ההוגנת היא ריבית הק"צ ועוד האינפלציה שאתם מצפים לה, מול ריבית הקל"צ. דוגמה מאקדמיית Ribit (הנחה, לא תחזית): ₪1,000,000 ל-30 שנה בריבית קבועה של 3% בתוספת הצמדה, עם אינפלציה של 3% בכל שנה. ההחזר הראשון הוא כ-₪4,216, בשנה העשירית כ-₪5,666, והיתרה מגיעה לשיא של כ-₪1,033,000 ויורדת מתחת ל-₪1,000,000 אחרי כ-12 שנים. עם אינפלציה של 2% היתרה יורדת כבר מהחודשים הראשונים.

מחשבון שמציג החזר קבוע אחד להלוואה צמודה מזלזל במה שתשלמו בכל פעם שהאינפלציה חיובית. הריצו את שני המסלולים בכמה תרחישים, למשל 1%, 2% ו-4% בשנה.

מי צריך להטות לאן

מסלולים צמודים מתחילים נמוך יותר, ולכן מורידים את ההחזר הראשון ועוזרים בבדיקת שיעור ההחזר מההכנסה, אבל חלק מסיכון האינפלציה עובר מהבנק אליכם. בדקו שההכנסה שלכם עולה עם המחירים ואיזה חלק מהתמהיל שלכם צמוד למדד. מסלולים לא צמודים (קל"צ, פריים, מסלולים לא צמודים עם שינוי תקופתי) מגבילים את החשיפה.