הוראה 329 מגדירה הלוואה עם גרייס: תקופת דחייה בהתחלה, ואחריה ההלוואה נפרעת בלוח שפיצר. הדחייה יכולה לחול על הקרן בלבד (גרייס חלקי) או על קרן וריבית (גרייס מלא). משתמשים בה בעיקר כשצופים עלייה בהכנסה או הגעת כסף, למשל ממכירת דירה אחרת.
הגרייס מקטין את ההחזרים הראשונים אבל לא את העלות: הריבית רצה על כל הקרן בזמן הדחייה, וההחזר אחרי הגרייס גבוה מזה שבהלוואה בלי גרייס לאותה תקופה כוללת, כי נותרו פחות חודשים. במבחן שיעור ההחזר מההכנסה הבנק משתמש בהחזר הצפוי אחרי תום תקופת הגרייס.
הטעות היא ללוות על סמך ההחזר הראשון הנמוך. שאלו את הבנק בדיוק איך מטפלים בריבית בגרייס מלא, ובדקו שאתם יכולים לעמוד בהחזר שאחריו.
דוגמה
₪500,000 בריבית 4% ל-25 שנה. בלי גרייס ההחזר הוא ₪2,639. עם גרייס חלקי של שנתיים אתם משלמים ₪1,667 ריבית במשך 24 חודשים ואחר כך ₪2,774 במשך 23 שנה, כ-₪13,800 ריבית נוספת בסך הכול (כ-₪305,600 במקום ₪291,800). הבנק בודק את שיעור ההחזר מההכנסה לפי ₪2,774, לא לפי ₪1,667.